מהן מגבלות שכר הטרחה של עו"ד המייצג בתביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים

כל אדם שנפגע בתאונת דרכים, זכאי, בעיקרון, לקבל פיצוי. כדי לממש זכאות זו, רבים מהנפגעים בתאונות דרכים שוכרים את שירותיו של עורך דין. כל עורך דין המטפל המייצג בתביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים, יכול לגבות שכר טרחה. אך מהן המגבלות של שכר טרחה זה?

שכר הטרחה של עורך דין המייצג בתביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים – שיעורים מירביים

השיעור המירבי של שכר הטרחה של עורך דין תאונת אופנוע המייצג בתביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים מושפע מהתשובות לשתי שאלות: האם הוגשה תביעה לבית המשפט, ואם התשובה לכך חיובית – כיצד הסתיימה תביעה זו:

• אם הושגה פשרה עוד בטרם הגשת התביעה לבית המשפט, השיעור המירבי של שכר הטרחה הוא 8% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע, בתוספת מע"מ
• אם הושגה פשרה אחרי הגשת התביעה לבית המשפט, אך לפני שניתן פסק דין, השיעור המירבי של שכר הטרחה הוא 11% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע, בתוספת מע"מ
• אם לא הושגה פשרה כלל, והוגשה תביעה שהסתיימה בפסק דין, השיעור המירבי של שכר הטרחה הוא 13% מהסכום שפסק בית המשפט עבור הנפגע, בתוספת מע"מ.

נפגעתי בתאונת דרכים – כיצד אבחר את עורך הדין שייצג אותי בתביעה לפיצוי?

אמנם, כאמור, שכר הטרחה של עורך דין המייצג בתביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים הוא מוגבל, אך למרות זאת, יש לייחס חשיבות רבה לבחירת עורך הדין.

קשה לומר שיש גורם מסוים שחשוב מגורם אחר בבחירת עורך דין, אך, למשל, כשההליך אינו מורכב והיקפו הכספי אינו רחב – רצוי שלא לבחור בעורך דין שקובע את גובה שכר הטרחה בהתאם לשעות עבודתו. חשוב שהנפגע (קרי, הלקוח) ידע מלכתחילה מהו הסכום הסופי שעליו יהיה לשלם, במקרים מסוג זה. בנוסף, להוציא מקרים שבהם הסכום לא גבוה במיוחד – מומלץ שלא לבחור בעורך דין אשר קובע את שכרה הטרחה שלו לפי אחוזים בלבד.

כמו כן, חשוב להבהיר ששכר הטרחה של עורך הדין אינו הגורם הבלעדי בבחירת עורך דין, ואף ייתכן שלא החשוב ביותר. ניסיון ומקצועיות, וכן זמינות ונגישות, הם גורמים חשובים לא פחות משכר הטרחה, שכן יש לזכור שמי שפונה לעורך דין על מנת שייצגו, עושה זאת על מנת להשיג מטרה כלשהי, והייצוג לא מהווה מטרה בפני עצמה.

נפגעתי בתאונת דרכים – אילו עוד פעולות חשוב שאעשה מלבד הפנייה לעורך דין?

פנייה לעורך דין היא כלל לא הפעולה היחידה שנפגע בתאונת דרכים צריך לבצע. הפעולות הנוספות הן:

• תיעוד: צילום זירת התאונה, הרכבים שהיו מעורבים בתאונה (כולל תעודות הביטוח ורישיונות הרכבים) והעדים לתאונה, וכן איסוף פרטים אישיים (מספרי טלפון, צילום רישיונות הנהיגה ותעודות הזהות) של כל המעורבים בתאונה.
• פנייה לטיפול רפואי ותיעודו: הנפגע צריך לפנות לטיפול רפואי באופן מיידי, גם אם הוא חושב שאין צורך בכך, שכן כך חברת הביטוח לא יכולה לטעון שאין קשר בין תאונת הדרכים לבין הנזק שנגרם לו. על הנפגע למסור לצוות הרפואי מידע מדויק ומפורט ביותר, לגבי הרגשתו ולגבי התאונה. בנוסף, על הנפגע לאסוף ולשמור את כל המסמכים הקשורים לטיפול הרפואי שהוא קיבל או ממשיך לקבל עקב תאונת הדרכים, כמו צילומים, מכתב שחרור מבית החולים, קבלות על הוצאות עקב נסיעות למוסדות רפואיים וכדומה.
• דיווח למשטרת ישראל: הנפגע צריך למסור למשטרת ישראל את הפרטים האישיים שלו ושל שאר המעורבים בתאונה, לציין את הזמן המדויק שבו התרחשה, וכן לצרף לדיווח את רישיון הנהיגה שלו, תעודה מזהה, תעודת ביטוח חובה, רישיון הרכב, ומסמך המוכיח שעקב התאונה הוא נאלץ לקבל טיפול רפואי. לאחר שהמשטרה מקבלת את כל אלה, היא שולחת לנפגע אישור בדבר התרחשות התאונה. רק לאחר שהנפגע מקבל אישור זה, הוא יכול להגיש תביעה לפיצוי.