האם ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם מתאונת אופנוע

בעיקרון, כל אדם שנגרם לו נזק גופני כתוצאה מתאונת דרכים, יכול לתבוע פיצוי. אך האם כך הדבר גם באשר לנזק נפשי?

מהו נזק נפשי?

נזק נפשי, בשונה מנזק גופני, הוא מונח שקשה להגדירו. כל אדם מושפע ממצב מסוים באופן שונה מבחינה נפשית ורגשית מאדם אחר. אף על פי כן, ישנן מספר תופעות שכיחות יחסית לאחר תאונות דרכים:

• חרדה
• דיכאון
• פחד מרעשים ו/או מהבזקים
• פחד מנהיגה
• הפרעות שינה
• פזיזות
• התנהגות רשלנית
• הפרעת דחק פוסט טראומטית
• אשמה
• חוסר עניין בפעולות שהיו מהנות ומעניינות בטרם תאונת הדרכים.

הקושי בהוכחת נזק נפשי בתאונות דרכים

נזק נפשי הוא לא רק מונח שקשה להגדירו, אלא גם דבר שקשה להוכיחו. עקב כך, קשה לקבל פיצוי בגין נזק נפשי, בין אם נגרם, לכאורה, מתאונת דרכים ובין אם מכל סיבה אחרת.

בדרך כלל, בית המשפט משתכנע שתאונת האופנוע אכן גרמה לנזק נפשי רק אם התובע מציג תיעוד לכך שהוא נזקק לעזרה מצד בעלי מומחיות בתחום בריאות הנפש (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים וכדומה), ו/או שהוא משתמש בתרופות פסיכיאטריות, ו/או שחלה ירידה בתפקודו היומיומי עקב תאונת הדרכים. רבים מתקשים, באופן טבעי, לשוחח על נושא זה בפתיחות, על אחת כמה וכמה עם אנשים שזרים להם, כמו השופטים בבית המשפט.

אך גם אם מוכח שתאונת הדרכים גרמה לנזק נפשי, אין הדבר מבטיח פיצוי בגין נזק זה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בכל הנוגע לחישוב גובה הפיצוי. הוכחת קיומו של נזק נפשי, לא מעלימה את הקושי להעריך נזק זה מבחינה כמותית.

כיצד בית המשפט מתייחס כיום לטענות בדבר נזקים נפשיים שנגרמו מתאונת אופנוע?

מכיוון שכאמור, נזק נפשי הוא דבר שקשה להוכיחו, בעבר בית המשפט כמעט מעולם לא פסק פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם מתאונת דרכים שהיא תאונת אופנוע או כל תאונת דרכים אחרת. לא זו אף זו, בית המשפט חשש שתובעים רבים ינצלו את העובדה שקשה להוכיח נזק נפשי, ולבטח להעריכו מבחינה כמותית, ולכן יציגו את הנזק הנפשי שנגרם (או שלא נגרם) להם באופן מוגזם, ויקבלו פיצוי גבוה בהרבה מהמגיע להם.

אמנם הוכחתו של נזק נפשי היא עודנה דבר מורכב, אך כיום כל עו"ד תאונת אופנוע יוכל להסביר ללקוח שלו כי בית המשפט מתייחס לטענות בדבר נזקים שכאלה באופן שונה, ופעמים רבות קובע שיש להעניק פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם מתאונת דרכים.

לא זו אף זו, כיום בית המשפט מכיר באפשרות שגם אדם שלא נפגע בתאונה באופן ישיר, אך צפה בה ובכך נגרם לו נזק נפשי לכאורה, יקבל פיצוי. התנאים לקבלת פיצוי במקרים מסוג זה נקבעו בהלכת פסק הדין אלסוחה, והם:

• התובע הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה (בן/בת זוג, הורה, אח/אחות, בן/בת) של הנפגע הישיר. במקרים חריגים קיימת אפשרות שגם קרוב משפחה שאינו מדרגה ראשונה יקבל פיצוי
• ככל שהתרשמות התובע מהאירוע היא ישירה יותר (ראה את התאונה במו עיניו), הסיכוי שיקבל פיצוי – גדול יותר
• ככל שהנזק הנפשי התרחש בזמן "קרוב" יותר לתאונה, הסיכוי שהתובע יקבל פיצוי – גדול יותר
• הפגיעה הנפשית צריכה להיות קשה, שמשפיעה באופן משמעותי על תפקודו של התובע, או מחלת נפש של ממש.