הבן נהרג בתאונת דרכים – ההורים תבעו פיצוי בגין נזקים נפשיים

בפסק דין מעניין של בית המשפט המחוזי בלוד, הוכרו נזקים נפשיים של ההורים ככאלה אשר נגרמו להם בגין תאונת דרכים בה נהרג בנם ובכך בעצם הוכרה נכותם הרפואית הנפשית כנזק משני של תאונת הדרכים שיש לפסוק פיצוי אף בגינו.

בפסק הדין יושמו ראשי הנזק הרגילים על נזקי ההורים אשר על בסיסם ניתן פיצוי לנפגעי תאונות דרכים לרבות: נכות רפואית ותפקודית, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, כאס וסבל. גם אחות הבן הייתה תובעת בתביעת פיצוי זה, אך תביעתה נדחתה.

הבן נהרג בתאונת דרכים – הוריו הגישו תביעה כנפגעי נזק משני

הבן נהרג בתאונת דרכים. הוריו התייעצו עם עורכי דין לתאונות דרכים ולבסוף קיבלו החלטה והגישו תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשם עיזבונו ובשמם לקבלת פיצוי בגין נזקיהם הנפשיים שנגרמו להם בעקבות מות הבן בתאונה, כאשר אף אחותו הצטרפה כתובעת לתביעה.

טענות האב לנזקים נפשיים

האב טען, כי מיום שבנו נהרג בתאונה חייו כבר אינם אותם חיים. הוא סובל ממצב רוח ירוד באופן קבוע, בדיכאון תמידי, חסר שמחת חיים ובקושי מצליח לתפקד בביתו כבעל וכאב ליתר ילדיו.

האב הצהיר כי עבודתו היא זו אשר אליה הוא בורח על מנת שלא להתמודד עם סבלו הרב ולמרות שמנסה לעשות ככל שביכולתו בה, איננו מצליח למצות את כושר ההשתכרות שלו.

אף המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי בעקבות תאונת הדרכים של הבן נותרה לאב נכות נפשית בשיעור של 15% לצמיתות, אשר פוגעת בתפקודו היומיומי באופן משמעותי, מבחינה חברתית, אישית ותעסוקתית.

טענות האם לנזקים נפשיים

האם טענה, כי ממועד מות בנה היא סובלת מדיכאון, מסיוטים בלילה ומשינויים במצב הרוח. היא אינה מסוגלת כמעט להתמודד עם אינטראקציה עם אנשים מה שפגע אף בעבודתה.

המומחה מטעם בית המשפט קבע כי לאם נותרה נכות  נפשית צמיתה בשיעור של 15%.

האם נזק משני לתאונת הדרכים בר פיצוי במקרה זה?

בית המשפט בחן את תביעת הפיצוי בהתאם לארבעה מבחנים שנקבען בפסיקה שעל פיהם, ייקבע האם תקום זכות לפיצוי נפשי בגין נזק משני:

1. מי הוא התובע וקרבתו לנפגע.
2. מהי התרשמות הישירה מהאירוע המזיק (במקרה דנן – תאונת הדרכים ומות הבן בגינה).
3. מידת הקרבה בזמן ובמקום לאירוע.
4. פגיעה נפשית חמורה.

לאחר בחינת הפרמטרים הללו בהתבסס על העובדה כי להורים שניהם נקבעה נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 15% וכן על העובדה שתפקודם היומיומי נפגע ללא כל צל של ספק – קבע בית המשפט כי יש לפצות את ההורים בהתבסס על נתונים אלה.

לכן, שקלל בית המשפט את ראשי הנזק כולם בעבור ההורים: גובה הנכות שנקבעה, הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרת צד ג' וקבע, כי על חברת הביטוח לשלם פיצוי להורים וכן את הוצאות המשפט שלהם.

תביעת האחות נדחתה

מומחה בית המשפט קבע כי לאחות נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 5% בלבד ולכן, אין היא עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה ולא תוכל היא "ליהנות" מפיצוי כניזוקה משנית כמו הוריה.

ניתן לראות כי חוק הפיצויים אינו בא רק להגן על הנפגעים הישירות מתאונות הדרכים, אלא אף על המעגלים הרחבים יותר של הנפגעים ובכך למעשה, מממש את תכליתו הסוציאלית הראשונית.

לקריאת פסק הדין המלא ראו:  5059-08-13.