עורך דין תאונות - COMPENSATION

מפתיע: 4 מקרים שהוכרו כתאונת דרכים

רובנו חושבים שהמונח "תאונת דרכים" כולל בתוכו שלושה סוגי מקרים: פגיעת רכב ברכב אחר או בכל כלי תחבורה אחר (כדוגמת אופניים או קורקינט), פגיעת רכב בהולך רגל, ותאונה עצמית – תאונה בה מעורב רק כלי רכב מנועי אחד, ללא מעורבות של רכבים נוספים, אופניים/קורקינט או הולכי רגל.

ואולם, שלושה מקרים אלה, אינם המקרים היחידים שהוכרו כתאונת דרכים.

תוכן עניינים

#1 פציעה תוך כדי חילוץ תינוק מרכב נעול

בבוקר יום חם בשנת 2003, הבחין גבר באישה שעומדת ליד מכוניתה ונמצאת במצוקה. האישה הסבירה לגבר שתינוקה בן השנה ננעל במכוניתה, יחד עם מפתחות הרכב, ולכן היא לא יכולה להוציאו משם. כאמור, היה זה יום חם, ולכן הסכנה שנשקפה לחיי התינוק הייתה ממשית.

עקב כך, ביקשה האישה מהגבר שישבור את אחד מחלונות המכונית, שכן כך התינוק יחולץ. הגבר עשה כן, ושבר עם אבן את החלון הקדמי של המכונית, אך נחתך בידו השמאלית משבר זכוכית תוך כדי שעשה כן. נשאלה השאלה, האם על מקרה זה להיות מוכר כתאונת דרכים.

על פי ההודעה שמסרה האישה למשטרה, נקבע כי האישה הכניסה את תינוקה למכונית לצורך נסיעה, ולא לשם מטרה אחרת שאינה תעבורתית.

הגבר שבר עם אבן את החלון הקדמי של המכונית ונחתך משבר זכוכית, בעת שהיה בדרכו לעבודתו. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, והפגיעה אף גרמה לגבר ל-5% נכות קבועה. לאחר התאונה הגבר הובהל באמבולנס לבית חולים, שם נותח בהרדמה מלאה לשם תפירת החתך שנגרם לו.

הגבר טען שיש להכיר במקרה זה כתאונת דרכים, משתי סיבות:

  1. אם התינוק היה נפגע עקב כך שננעל ברכב, הפגיעה הייתה מוכרת כתאונת דרכים עקב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד"). הגבר טען שמכיוון שהוא נפגע בעודו מנסה למנוע תאונת דרכים, יש להכיר גם בפגיעה זו כתאונת דרכים.
  2. הוא נפגע בעת שביצע "תיקון דרך" ברכבה של האישה.

לעומת זאת, האישה וחברת הביטוח של רכבה טענו שלא מדובר במקרה שבא בגדר "ההגדרה הביסית" שבחוק הפלת"ד או נכנס לאחת מ"החזקות המרובות" שבהגדרת "תאונת דרכים", ולכן אין להכיר במקרה זה כתאונת דרכים. כך גם קבע בית המשפט קמא.

הגבר הגיש ערעור על החלטה זו. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע שיש לבטל את פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא, ושיש לראות את הפגיעה שנגרמה לגבר כתאונת דרכים, בהתאם לחוק הפלת"ד.

    פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

    #2 קטיעה חלקית של אצבע עקב מחפרון

    המקרה השני התרחש אף הוא בשנת 2003. מפעיל מחפרון (להלן: "המפעיל") נתקל בעת עבודתו בגוש בטון. על מנת לשבור אותו, הוא ביקש להחליף את כף המחפרון בפטיש. לשם כך, הוא ניסה להכניס את הפינים לחורים, אך גילה שבחור שנועד לכניסת הפינים, נמצאת אבן שמונעת כניסה זו.

    עקב כך, הוא הכניס את האצבע של ידו הימנית לחור, והצליח לשחרר את האבן. ברם, מיד אחר כך, ירד בום המחפרון וגרם לקטיעה חלקית של אצבע המפעיל.

    המפעיל הגיש תביעה כנגד החברות שביטחו את המחפרון בביטוח חובה. לאחר שבית המשפט נתן אמון בגרסתו של המפעיל בדבר תיאור נסיבות התאונה, נשאלה השאלה האם יש להכיר בתאונה זו כתאונת דרכים. בית המשפט קבע שאכן יש להכיר בתאונה ככזו. נימוקיו היו:

    • אחת מתכליותיו של המחפרון, בין אם מדובר בכלי רכב דו-תכליתי או בכלי רכב רב-תכליתי, היא חפירה, והתאונה הרחשה במהלך חפירה
    • לפי גרסת המפעיל, שכאמור האמון בה ניתן, בום המחפרון ירד על אצבע המפעיל עקב הכוח המכני ההידראולי של כלי רכב זה. לפי סעיף 1 לחוק הפלת"ד, מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, שלא שינה בעת שימוש זה את ייעודו המקורי, מהווה תאונת דרכים.

    #3 התחשמלות עקב נגיעה בכבלי חשמל של זרוע מנוף משאית

    התובע ביצע עבודות קידוח. בזמן זה, מנוף קידוח שהיה מותקן על משאית, נגע בקו מתח חשמל. עקב כך, התובע, שנגע במשאית, קיבל מכת חשמל ונחבל. נשאלה השאלה האם יש להכיר בתאונה זו כתאונת דרכים.
    באשר לשאלה מהי תאונת דרכים, קובע סעיף 1 לחוק הפלת"ד כי:

    "תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.

    בא כוח התובע טען שמכיוון שבזמן התאונה לא נעשה שימוש במנוף הקידוח למטרות תחבורה, אין להכיר בתאונה כתאונת דרכים. ואולם, בית המשפט לא קיבל טענה זו, שכן לפי דברי התובע עצמו, התאונה התרחשה בזמן עבודת מנוף הקידוח, המופעל על ידי כוחו המכני של מנוע המשאית. התובע התחשמל עקב כך שמנוף הקידוח נגע בקו חשמל, כאשר הוזז או לאחר מכן, באמצעות ניצול כוחה המכני של המשאית, ולכן, יש להכיר תאונה זו כתאונת דרכים.

    #4 פגיעה מסוס שהשתולל כי נבהל מרעש של טרקטורון

    התובע טען שבמסגרת עבודתו, כאשר הוביל סוס בחוף בית ינאי, הגיח לפתע טרקטורון שהחל להסתובב סביב התובע והסוס. עקב כך, החל הסוס להשתולל ולהתרומם שוב ושוב על שתי רגליו האחוריות, עד שנחת על התובע וגרם לו לנזק גופני.

    התובע לא ידע מי נהג בטרקטורון ולכן תבע את קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. בנוסף תבע את מעבידו במועד התאונה ואת החברה שביטחה את האחרון בפוליסת ביטוח המכסה חבות מעבידים. מכל אלה, רק קרנית טענה שאין לראות את התאונה המדוברת כתאונת דרכים, כי:

    • התובע לא הוכיח שהטרקטורון הופיע בזירת התאונה ו/או שכלי רכב זה גרם להשתוללות הסוס
    • גם היה מוכיח זאת, התאונה אינה נחשבת לתאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד.

    גם התובע וגם מעבידו העידו ונחקרו נגדית. בית המשפט ראה את דברי כל אחד מהם כמהימנים ומוכחים. לכן, הגיע בית המשפט למסקנה שאכן, במועד התאונה הופיע טרקטורון בקרבת התובע והסוס, ועקב כך הסוס נבהל והרים את רגליו, שנחתו על התובע וגרמו לו לנזק גוף. רוצה לומר, אלמלא הופיע הטרקטורון, הסוס לא היה נבהל ומשתולל, והתאונה לא הייתה קורית.

    כלומר, קיים קשר סיבתי בין הופעת הטרקטורון לבין התאונה, אך בשלב זה בית המשפט טרם ענה על השאלה האם יש להכיר בתאונה כתאונת דרכים. לצורך כך, שאל בית המשפט 3 שאלות:

    1. התאונה לא כללה מגע פיזי בין הרכב המנועי (הטרקטורון) לבין התובע. האם עובדה זו מונעת מהתאונה להיחשב לתאונת דרכים? בהתאם לפסיקה ולספרות, קבע בית המשפט שעובדה זו כשלעצמה לא מונעת את האפשרות שהתאונה תיחשב לתאונת דרכים.
    2. האם מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר מקימים קשר סיבתי משפטי? נקבע כי היבהלות הסוס, שגרמה להשתוללותו ולפגיעתו בתובע, היא אכן בתחום הסיכון שיצר נהג הטרקטורון. בנוסף, נקבע שהנסיבות מכוונות לעבר הסתברות לגרימת נזק כפי זה שהתרחש. כלומר, הסוס הוא חלק ממכלול התנועה בדרך, ורעש הטרקטורון הוא הגורם לתאונה.
    3. האם מדובר ב"תאונה במתכוון"? נקבע כי אמנם נהג הטרקטורון הסתובב מספר פעמים סביב התובע והסוס, אך לא עשה כן כדי לגרום לנזק גופני, אלא לכל היותר כדי להרגיז, ולכן אין לראות תאונה זו כ"תאונה במתכוון".

    עקב כל אלה, קבע בית המשפט שתאונה זו נחשבת לתאונת דרכים על פי דין.

    *המופיע באתר Compensation אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין בו המלצה או חוות דעת. העושה שימוש בתוכן או המסתמך עליו, עושה זאת באחריותו.

    לייעוץ ראשוני חייג 077-8041969 (זמינות 24 שעות)
    פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      מידע חשוב נוסף