באופן כללי, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים, זכאי לקבל פיצוי. כשהנפגע הוא נהג רכב, הוא מפוצה על ידי החברה שמבטחת את רכבו בביטוח חובה. אך מי מפצה נפגע הולך רגל שנפצע בתאונת דרכים?
זהות משלם הפיצוי להולך רגל שנפצע בתאונת דרכים
כדי לדעת מי אמור לפצות הולך רגל שנפצע בתאונת דרכים, יש לשאול שתי שאלות:
- האם יש בידי הולך הרגל את פרטי הרכב שפגע בו?
- האם לרכב שפגע בהולך הרגל יש ביטוח חובה בתוקף?
רק אם התשובה לשתי השאלות היא חיובית, הפיצוי משולם על ידי החברה שביטחה את הרכב בביטוח חובה.
ואולם, חשוב להבהיר שגם אם לרכב אין ביטוח חובה, או שפרטי הרכב כלל לא ידועים להולך הרגל, אין זה אומר שהאחרון לא מקבל פיצוי. הפיצוי משולם, במקרים כאלה, על ידי התאגיד "קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים". למעשה, תאגיד זה הוקם על מנת להבטיח שנפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי גם אם חברת הביטוח לא יכולה, מסיבות שונות, לשלם פיצוי זה.
עם זאת, חשוב להבהיר שפיצוי על ידי קרנית לא מוענק לנפגע באופן אוטומטי בכל פעם שחברת הביטוח לא יכולה לשלם. כדי לקבל פיצוי מקרנית, צריך הנפגע להוכיח שעשה ככל יכולתו על מנת לאתר את הרכב שפגע בו, אך מאמציו לא נשאו כל פרי.
כיצד נקבע גובה הפיצוי עבור הולך רגל שנפצע בתאונת דרכים?
גובה הפיצוי עבור הולך רגל (ולמעשה עבור כל אדם) שנפצע בתאונת דרכים נקבע לפי מספר גורמים:
- גיל: ככל שהנפגע צעיר יותר – הפיצוי גבוה יותר, משום שהנפגע צפוי לחיות עם הסבל שגרמה לו הפציעה, זמן רב יותר
- שיעור נכות: ככל שהתאונה גרמה לנפגע לשיעור נכות גבוה יותר – הפיצוי גבוה יותר. בנוסף, ככל שהפער בין יכולת התפקוד (מבחינה רפואית) של הנפגע בטרם התאונה לבין זו שאחריה, גדול יותר, הפיצוי גבוה יותר
- הפסדי שכר: הן לעבר – פיצוי בהתאם להפסד ההשתכרות שספג הנפגע עקב כך שלא עבד, מיום התאונה ועד ליום פסיקת בית המשפט, והן לעתיד – פיצוי בהתאם להפסד ההשתכרות שעתיד הנפגע לספוג, מיום פסיקת בית המשפט ועד שיגיע לגיל פרישה
- הוצאות רפואיות: פיצוי בהתאם להוצאות שהוציא הנפגע עקב התאונה (כמו רכישת תרופות, אשפוז וכו'), וכן פיצוי בהתאם להוצאות שהנפגע ככל הנראה יוציא בעתיד עקב התאונה (עזרים אורתופדיים, ניתוחים וכו')
- הוצאות ניידות: פיצוי בהתאם להוצאות לא רפואיות שהנפגע הוציא וצפוי להוציא בעקבות התאונה, עקב חוסר היכולת שלו להתנייד באופן עצמאי (נסיעות באמבולנסים, בהסעות לנכים, או נסיעות מיוחדות לשם טיפול רפואי)
- סיוע על ידי צדדים שלישיים: פיצוי עבור סיוע שהנפגע קיבל על ידי עובדים סיעודיים, מנקים וכן בני משפחה, בביצוע פעולות שככל הנראה היה יכול לבצע לבד אם לא היה נפגע בתאונה, כמו קניות, ניקיון הבית, בישול, לבישת בגדים, רחצה וכדומה.
מה הולך רגל שנפצע בתאונת דרכים צריך לעשות על מנת לקבל את הפיצוי?
כדי לקבל פיצוי, ובפרט פיצוי הולם ואף מקסימלי, ישנן מספר פעולות שהולך רגל שנפצע בתאונת דרכים צריך לעשות:
- לצלם את זירת התאונה ואת כל האובייקטים והאנשים שהיו מעורבים בתאונה, לרבות העדים לה, ולאסוף את הפרטים האישיים של כל המעורבים בה (כולל לצלם את תעודות הזהות ורישיונות הנהיגה שלהם, ואת הרישיונות ותעודות הביטוח של רכביהם)
- לפנות לטיפול רפואי בכל מקרה ולעדכן את הרופאים בכל כאב, ולו הקטן ביותר, שהוא חש, וכן למסור להם כמה שיותר פרטים על התאונה (לרבות מתי התרחשה, בדרכו לאן/מהיכן הוא היה בעת התאונה)
- לשמור את כלל המסמכים שקשורים לטיפול הרפואי שהוא עבר או עובר עקב התאונה (צילומים, מכתב שחרור מבית החולים וכדומה), וכן לשמור את כל הקבלות בדבר ההוצאות הקשורות לטיפול הרפואי (הוצאות בגין נסיעות למוסדות רפואיים, הוצאות בגין קניית תרופות וכדומה)
- לדווח למשטרה על התאונה, ולצרף לדיווח כמה שיותר פרטים ומסמכים רלוונטיים. רק לאחר שהמשטרה מקבלת את הדיווח ושולחת לנפגע אישור על כך שאכן התרחשה תאונה, יכול הנפגע לדרוש פיצוי.