מחקרים שפורסמו בישראל בשנים האחרונות, מעלים תמונה מדאיגה כי שיעור תאונות הדרכים בישראל הוא גבוה מאוד. מטבע הדברים, תאונות דרכים קורות גם לעובדים שכירים ולעצמאיים, בזמן (או מקום) ביצוע עבודתם ועקב עבודתם.
האם במקרים אלה, תאונות הדרכים עשויות להיחשב גם כתאונות עבודה? סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ולגבי עצמאי תאונה שאירעה לו, תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו. מכאן, הכלל הוא כי תאונת דרכים שאירעה לעובד שכיר או לעצמאי תוך כדי ועקב עבודתם, תחשב גם כתאונת עבודה.
באלו מקרים החוק יחשיב תאונת דרכים גם כתאונת עבודה?
בנוסף לאמור לעיל, נקבע העיקרון בחוק הנ"ל, כי תאונת דרכים תחשב כתאונת עבודה גם בתאונות שאירעו לעובד בדרך למקום העבודה ובחזרה ממנו לביתו. כך למשל, נקבע בסעיף 80(1) לחוק הנ"ל, כי תאונת דרכים שקרתה לעובד (בין אם הוא נוסע או הולך רגל) בדרכו מביתו (או ממקום אחר שבו הוא לן) אל העבודה או בדרכו חזרה ממנה לביתו (או ממקום עבודה אחד למשנהו), תיחשב גם היא תאונת עבודה, ככל שזו התרחשה עקב אותה נסיעה או הליכה (מתקיים קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לעבודה).
באילו מקרים תאונת דרכים לא תיחשב גם כתאונת עבודה?
במקרים בהם העובד ביצע הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת לעבודה, שלא לצורך מילוי חובותיו כלפי מעבידו – לא יהיה ניתן לראות את התאונה כתאונת עבודה. חשוב להדגיש, כי האמור לא יחול, והתאונה תחשב גם כתאונת עבודה במקרה בו ההפסקה או הסטיה מהדרך הייתה למטרה של ליווי הילד לגן/מעון או השבתו משם, או לשם קיום מצוות תפילת שחרית בבית כנסת שבו העובד נוהג להתפלל.
מקרים נוספים בהם תאונת דרכים לא תיחשב כתאונת עבודה:
- במקרה שהתאונה נגרמה בעיקר עקב רשלנותו הפושעת של העובד, ולא נגרם כתוצאה ממנה אי כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
- אם אירעה התאונה לעובד בזמן שנהג ברשלנות ובניגוד לחוק או בניגוד להוראות מעסיקו, אלא אם כן כתוצאה מהתאונה נפטר העובד, נעשה נכה או שאינו כשיר לעבודה לחלוטין למשך עשרה ימים לפחות, ובלבד שהיו מחשיבים את התאונה לתאונת עבודה לולא נהג ברשלנות.
אילו פעולות מומלץ לנפגע לנקוט עם קרות תאונת הדרכים?
לצורך הקביעה האם תאונת דרכים תחשב גם כתאונת עבודה, יהיה צורך לבחון את נסיבות התאונה ואם הן עומדות בכללים האמורים לעיל. לפיכך, מומלץ כי עובד הנפגע בתאונת דרכים יאסוף את כל הפרטים והנתונים הרלוונטיים אשר יתעדו את אירוע התאונה ונסיבותיה, ובכלל זה:
- צילומים של כלי הרכב המעורבים בתאונה, זירת התאונה, פרטי עדים לתאונה ושל המעורבים בה (מס' תעודות זהות, מס' רישוי, מען, מספרי ביטוח רכב וכו').
- פנייה לטיפול רפואי (מד"א, בי"ח, קופת חולים), תוך מסירת גרסה מלאה וברורה כי מדובר בתאונת עבודה.
- עובד שכיר יחתים את המעסיק על טופס ב.ל. 250 לצורך קבלת טיפול רפואי ראשוני בקהילה – ללא עלות. עצמאי יפנה לקופת החולים בבקשה לקבלת טיפול רפואי עם טופס ב.ל. 283.
- דיווח התאונה למשטרת ישראל וקבלת אישור מתאים על כך.
- דיווח התאונה למבטח של הרכב, ככל שמדובר ברכב של העובד.
מול אילו גופים רשאי הנפגע למצות זכויותיו?
כל הפרטים והנתונים שהעובד תיעד ואסף כאמור, יהיו נחוצים לו בהמשך לצורך ביסוס מספר תביעות:
- תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי להכרת תאונת הדרכים כתאונת עבודה (לפי חוק הביטוח הלאומי).
- תביעת פיצויים נגד חברת ביטוח החובה של הרכב הפוגע (לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).
- במקרים מסוימים, יהיה ניתן לתבוע בתביעה אזרחית את המעסיק בגין רשלנותו, ככל שהייתה.
בכל מקרה, הנפגע לא יהיה זכאי לקבל כפל פיצויים (מחברת הביטוח וגם מהביטוח הלאומי) בגין אותם נזקים, וכספי הפיצויים המתקבלים מחברת הביטוח רק יכולים להשלים את הפיצויים המגיעים לנפגע מהביטוח הלאומי.
לאילו זכויות הנפגע עשוי להיות זכאי מביטוח לאומי?
עובד שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, יהא זכאי לדמי פגיעה (ימי מחלה) בגין ימי ההיעדרות מהעבודה (למשך 91 יום), והוצאות הטיפולים הרפואיים ששילם. במקרה וביטוח לאומי קבע לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה, הוא יהיה זכאי לקבל מענק נכות חד פעמי (שיעורי נכות בין 9%-19%) או קצבת נכות (ככל ששיעור הנכות יעמוד מעל 20%), שחישובם יתבסס על שכר העבודה של הנפגע. חשוב לציין, כי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ישמשו בהמשך את חברת הביטוח, בעת חישוב פיצויי הנפגע במסגרת תביעתו.
לאילו זכויות הנפגע עשוי להיות זכאי מחברת הביטוח?
הפיצויים שעשוי לקבל הנפגע מחברת הביטוח יהיו בגין נזקיו המוכחים בהתאם לראשי הנזק שתבע, כגון: כאב וסבל, הפסדי השתכרות עבר ועתיד וכו'. שיעור הפיצוי לנפגע יתבסס על שיעורי הנכות שנקבעו לו (על ידי הוועדה רפואית בביטוח הלאומי, ואם טרם תבע את הביטוח הלאומי, לפי קביעת מומחה מוסכם מטעם הצדדים או מומחה מטעם ביהמ"ש בהליך נגד חברת הביטוח), גילו, עיסוקו, הוצאותיו בקשר לתאונה, גובה השתכרותו וכו'. חשוב לשים לב, כי ככל שהנפגע יגיש תחילה את תביעתו נגד חברת הביטוח ולא הביטוח הלאומי, שיעורי הנכות שייקבעו לו בהליך זה לא יחייבו את הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי במסגרת קביעתם שלהם את שיעורי נכות הנפגע.
לאור המורכבות והרגישות הנדרשת בניהול הליכים אלה, ובמטרה שיתאפשר לעובד הנפגע לממש את מלוא זכויותיו שבדין, מומלץ מאוד לקבל במיוחד במקרים אלה ליווי וייצוג משפטי מקצועי ומתאים.