פציעה מחוץ לשעות העבודה – האם תיחשב תאונת עבודה?

פציעה במהלך יום העבודה עשויה להיות עניין מורכב בפני עצמו, אך כאשר הפציעה מתרחשת בשולי מסגרת העבודה הדבר עלול להיות מורכב אף יותר. הנסיבות בהן התרחשה הפציעה, בין אם בדרך לעבודה או במהלך הפסקה, עשויות להעלות שאלות משפטיות מורכבות.

ההכרה בפציעות מסוג זה כתאונות עבודה תלויה לא רק במקום ובזמן בו התרחשו, אלא גם בהקשר לעיסוק המקצועי ולנסיבות בהן אירעו. במקרים מסוג זה, נדרש ניתוח מדויק של העובדות בשטח.

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה במהלך העבודה ובעקבותה. יש שלל רב של מקרים העלולים להיחשב כתאונת עבודה, למשל כאשר פוגע אדם בעובד באמצעות חפץ הנמצא במקום העבודה, מקרה בו העובד מחליק על שלולית מים במקום עבודתו ועקב כך הוא נפצע, תאונת דרכים של שליח בזמן חלוקת משלוח ועוד.

נוסף על כך, גם אירוע מוחי או אירוע לבבי עשויים להיחשב כתאונת עבודה. במקרים בהם האירועים הם תוצאה של אירוע קיצוני וחריג שאירע במהלך העבודה, הדבר עשוי להיחשב כתאונת עבודה.

כיצד יש לפעול לאחר התרחשות תאונת עבודה?

במידה והתרחשה תאונת עבודה, יש לפעול לפי מספר שלבים –

1. טיפול רפואי מיידי בפציעה – ישנה חשיבות עליונה לטיפול בפציעה באופן מיידי, על מנת שלא תחמיר. אם הפציעה חמורה מאוד, יש לפנות למיון ואפילו להזמין אמבולנס. טיפול מיידי בפציעה עשוי להקל על ההשלכות העלולות להיות לה בטווח הארוך, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית.
2. הודעה למעסיק (במידה והעובד שכיר) – במידה והעובד אינו עצמאי אלא שכיר, עליו להודיע למעסיקו בהקדם האפשרי על התאונה שהתרחשה. ההודעה על התאונה תיעשה לפי המדיניות בחברה. על המעסיק חלה חובה לדווח על התאונה לביטוח הלאומי תוך 12-48 שעות, תלוי בחומרת הפציעה.
3. תיעוד התאונה – חשוב לתעד, ככל הניתן, את פרטי התאונה ברמה הטכנית. למשל היכן התרחשה התאונה, איפה, כיצד, והאם ישנם עדים לתאונה. ככל שתיעוד התאונה מפורט יותר, כך קשה יותר לביטוח הלאומי לדחות את התיק ויהיה קל יותר להוכיח את הקשר בין העבודה לתאונה.

ההבדל העיקרי בין תאונת עבודה המתרחשת לעובד שכיר לבין תאונת עבודה המתרחשת לעובד עצמאי הוא בכל הנוגע לדיווח לביטוח הלאומי. כאשר מדובר בשכיר מעסיקו הוא זה שמדווח לביטוח הלאומי על התאונה, וכשמדובר בעצמאי הדיווח לביטוח הלאומי הוא על אחריותו האישית.

ביתר השלבים ישנו דמיון – גם על העובד העצמאי וגם על השכיר יש למלא את טופס ב.ל 250, המודיע על תאונת עבודה. כמו כן, גם עצמאי וגם שכיר עשויים לקבל דמי פגיעה במקרה של תאונת עבודה ושניהם נאלצים לעבור הערכה רפואית על מנת שהרופאים יוכלו לאמוד בצורה המדויקת ביותר את הנזק הנגרם בתאונה.

באילו מקרים תאונה שהתרחשה מחוץ למקום העבודה תוכר כתאונת עבודה?

תאונת עבודה נחשבת ככזו גם כשהיא מתרחשת בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה. לשם כך, האירוע בעקבותו התרחשה הפציעה צריך לעמוד בכמה קריטריונים – הפציעה צריכה להתרחש במסלול הישיר בין הבית לעבודה ומטרת הנסיעה או ההליכה הייתה ללכת או לחזור מהעבודה.

בנוסף לקריטריונים אלו, צריך להיות קשר סיבתי בין הנסיעה או ההליכה בדרך לבין הפציעה והאירוע צריך להתרחש יחסית קרוב לפני או לאחר שעות העבודה. ככל שהאירוע מרוחק יותר מהשעות האלו, כך קשה יותר להוכיח כי מדובר בתאונה שהתרחשה בעת שהאדם היה בדרך לעבודתו או מעבודתו.

כמו כן, גם תאונה אשר התרחשה בזמן הפסקת העובד עלולה להיחשב כתאונת עבודה. אם העובד בחר לנצל את ההפסקה במקום העבודה, סביר כי היא תהיה מוכרת כתאונת עבודה. לעומת זאת, אם התאונה התרחשה מחוץ למקום העבודה, יש להוכיח קשר ישיר בין ההפסקה לעבודה על מנת שתוכר כתאונת עבודה.

הכרה בתאונת עבודה מחוץ לשעות העבודה

פציעה שאירעה מחוץ למקום העבודה אינה בהכרח שוללת את הכרתה כתאונת עבודה. יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו – האם התקיים קשר ברור לעבודה, מהן הנסיבות בהן התרחשה הפציעה ומה היקף הפציעה.
הבנה עמוקה של הזכויות, תיעוד מעמיק בזמן אמת ודיווח בהקדם האפשרי לגורמים הרלוונטיים עשויים להוות גורמים חשובים היכולים להשפיע על תוצאות ההליך. לכל שאלה משפטית שיש לכם בנושא, אל תהססו לפנות אלינו.