הביטוח לא הוכיח שהנהג התחלף, ויפצה על תאונת הדרכים

בני משפחה נפגעו בתאונת דרכים ותבעו פיצויים. חברת הביטוח ניסתה להתחמק מהתשלום וטענה שבני הזוג ניסו להערים עליה. לטענתם האישה התחלפה עם הגבר ועברה למושב הנהג מיד לאחר התאונה, ומאחר ורישיונו של הגבר נשלל, הם אינם זכאים לפיצויים.

בית משפט השלום בראשון לציון קבע שאין ראיות משמעותיות שהאישה והגבר התחלפו במושבים, ושהאישה היא זו שנהגה. לפיכך פסק בית המשפט שעל חברת הביטוח לפצות את בני המשפחה כנפגעי תאונות דרכים.

חברת הביטוח טענה שהנהג התחלף במושב מיד לאחר התאונה

בני משפחה שנסעו ברכבם, המתינו ברמזור אדום כחוק. רכב אחר שהגיע, התנגש בהם במפתיע מאחור. בני המשפחה נפגעו בתאונת הדרכים, ותבעו פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

חברת הביטוח סירבה לפצות את בני המשפחה, בטענה שהנפגעים ניסו להונות אותה ומסרו עדות שקר. חברת הביטוח סברה שנהג הרכב היה הגבר, שרישיונו נשלל ולכן הוא לא זכאי לפיצוי על פי חוק נפגעי תאונות דרכים. חברת הביטוח הסבירה כי מיד לאחר התאונה, התחלף הגב עם אשתו, שהתיישבה במושב הנהג, במטרה לרמות ולהונות את חברת הביטוח ולקבל פיצויים שלא כדין.

על חברת הביטוח הנטל לשכנע בראיות משמעותיות שהתרחשה עבירה פלילית השוללת פיצוי

בית משפט השלום בראשון לציון הסביר שאם חברת הביטוח מייחסת לבני המשפחה הנפגעים עבירה פליליות של נהיגה ללא רישיון והונאת ביטוח, השוללות את חזקת החפות, עליה לגבות זאת בראיות משמעותיות.

בית המשפט קבע, כי אין לראות את בני המשפחה מראש כעבריינים, רק בגלל טענה שעלתה מפי חברת הביטוח. חזקת החפות הנתונה לכל אדם עד אשר הוכחה אשמתו, מטילה את נטל השכנוע על חברת הביטוח.

נטל השכנוע הוא מוגבר כשחברת ביטוח מייחסת לנפגע מעשים שהם בגדר עבירה פלילית. כך לא מספיק להוכיח במאזן ההסתברויות על פי הדין האזרחי בלבד, אלא על חברת הביטוח לשכנע בעדות ברורה, וראיות ממשיות.

במקרה זה הראיות שהציגה חברת הביטוח מסתמכות על דו"ח של חוקר מטעם חברת הביטוח עצמה, שם הנהגת והנוסעת ברכב הפוגע טענו בתחילה כי ראו את הנהגים מתחלפים, זאת לאחר שהחוקר בעצמו שאל אותן על כך.

בהמשך, בעת חקירתן בבית המשפט, הן סירבו לאשר את אמירותן בפני החוקר, וטענו כי מרכבן עלה עשן שחור כבד שהקשה על הראיה, שהפגיעה שספגו גרמה לטשטוש ובלבול, ושהן היו עסוקות בלדאוג לילדים שישבו במושבים האחוריים ברכב.

הסימנים על השמשה לא מתיישבים עם החלפה בין הנוסע לנהג

השופטת ורד בלוך-שכטמן מצאה לנכון להאמין לעדותן המאוחרת של הנהגת הפוגעת והנוסעת ברכב השני, שהן לא ראו בוודאות את המתרחש ברכב השני. כמו גם לעדותם של בני המשפחה שטענו לאורך כל הדרך שהאישה היא שנהגה ברכב, ולא הגבר שנשלל רישיונו.

השופטת הוסיפה כי פגיעת הראש של האישה, והסימנים על השמשה הקדמית לא מתיישבים עם קימה מידית ממושב הנוסע והחלפת מקום לכיסא הנהג.

השופטת הבהירה, שבהיעדר ראיות ברורות מטעם חברת הביטוח האישה והגבר התחלפו, לא ניתן לקבוע שכך היה, ולכן פסקה שחברת הביטוח חייבת לפצות את בני המשפחה הנפגעים, וחייבה אותה לשלם להם סך של 385,057 ₪ בתוספת שכר טרחה עו"ד כדין.

מתי תישלל זכותו של נפגע תאונות דרכים לקבל פיצויים?

על פי חוק נפגעי תאונות דרכים, אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצויים במסגרת החוק, אפילו כשמדובר באשמתו, וגם כשהוא עובר עבירות תנועה מסוכנות.

יחד עם זאת ישנן מספר עבירות פליליות שימנעו את זכאותו של נפגע, לקבל פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אחת מהעבירות שימנעו זכאות לפיצויים, היא עבירה של נהיגה ללא רישיון.

מי שנוהג ללא רישיון ברכב, עליו לדעת שפרט למקרים חריגים, בעת תאונת דרכים, הוא מאבד את זכותו לקבל פיצויים על פי חוק פיצויי נפגעי תאונות דרכים. יחד עם זאת, חברת ביטוח הטוענת שהנהג עבר עבירה, אינה יכולה לטעון טענה זאת, מבלי לגבות את אותה בראיות ברף הוכחה גבוה יחסית למשפט האזרחי.

גם כשמדובר בטענה הנפוצה של חברות הביטוח, של ניסיון הונאה, חברת הביטוח לא תתחמק בקלות מתשלום הפיצויים. כך גילתה חברת ביטוח שניסתה להתחמק מתשלומי פיצויים, שלא מספיק לטעון שנפגע תאונות דרכים עבר עבירה פלילית השוללת את זכותו לפיצויים, אלא עליה גם להוכיח זאת בראיות משמעותיות.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 68935-05-18 פלונית ואח' נ' פדילה ואח'