סביבת עבודה עלולה לעיתים לחשוף עובדים (שכירים או עצמאים) למגוון גורמים או תנאים המזיקים לבריאות, כגון: חומרים מסוכנים, רעש, רטט, קרינה אלקטרומגנטית, מיקרואורגניזמים, ותנאים ארגונומיים לקויים. חשיפה קבועה ומתמשכת לגורמים מזיקים אלה עקב תנאי העבודה, עלולה לגרום לעובדים למחלות כרוניות וחשוכות מרפא.
המחוקק הכיר בקיומם של מצבים אלה, ולכן קבע בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) רשימה של מחלות כאמור, שאם מבוטח חלה במחלה המופיעה שם כתוצאה ישירה מתנאי עבודתו, מחלתו תהא מוכרת בביטוח הלאומי כמחלת מקצוע ופגיעה בעבודה.
מהי הגדרת מחלת מקצוע לפי חוק הביטוח הלאומי?
לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מחלת מקצוע הינה מחלה המופיעה ברשימת מחלות המקצוע (בתקנות הנ"ל) אשר לקה בה עובד שכיר, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, או עצמאי עקב עיסוקו במשלח ידו. בתוספת השנייה לתקנות, נקבעה הרשימה המלאה (והסגורה) של מחלות המקצוע המוכרות בביטוח הלאומי, תוך ציון לצד כל מחלה ומחלה, מועד תחולתה (תוקף), וסוגי העובדים ו/או העבודות שלגביהם ההכרה כאמור רלוונטית.
מהם הגורמים למחלות המקצוע ברשימה?
ניתן, באופן כללי, לחלק את המחלות המופיעות ברשימת מחלות המקצוע לפי הגורמים להן, כדלקמן:
- הרעלה מחומרים מסוימים ותרכובותיהם (כגון: זרחן, בנזן, ניקל).
- חשיפה לחומרים כימיים מסוימים (כגון: אסבסט, אדי מתכות מסוימות).
- חשיפה לגורמים כימיים הגורמים לסרטן מקצועי.
- חשיפה לגורמים ביולוגיים מסוימים (כגון: מחוללי מחלות מסוימות).
- חשיפה לגורמים מכאניים ופיזיקאליים (כגון: רעש, קרינה מייננת).
- חשיפה לנסורת או פסולת עץ (אבק צמחי).
אילו מחלות מקצוע שכיחות מאוד בתביעות לפגיעה בעבודה?
מחלות מקצוע שכיחות מאוד בגינן מוגשות לביטוח הלאומי תביעות עקב פגיעה בעבודה: מחלת סרטן מקצועי, מחלות נשימה ואלרגיות (כתוצאה למשל מחשיפה לחומרים רעילים), פגיעה בשמיעה (עקב חשיפה לרעש), פגיעה במיתרי הקול (עקב שימוש קבוע), מחלות עור (מגע עם חומרים מסוימים) פגיעות במערכת שריר-שלד, מחלות נשימה.
מהם התנאים להכרה במחלה של המבוטח כפגיעה בעבודה?
הביטוח הלאומי יכיר במחלה של מבוטח כמחלת מקצוע ופגיעה בעבודה, בתנאים שלהלן:
- המחלה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע בתקנות.
- המבוטח חלה במחלה במועד בו המחלה הופיעה ברשימת מחלות המקצוע והייתה בתוקף (הרשימה עשויה לעיתים להתעדכן).
- הוכח על ידי המבוטח כי מחלתו התפרצה כתוצאה ישירה (קשר סיבתי) מעבודתו (בהתאם לסוג העבודה, ותנאיה כקבוע בתקנות).
מה יש לעשות במקרה בו התגלתה לעובד מחלת מקצוע?
במקרים בהם התפרצה לעובד מחלת מקצוע וקיים חשש שנגרמה לו עקב עבודתו, על המעסיק לדווח על כך לביטוח לאומי, ואף חלק ממחלות המקצוע יחייבו אותו לדווח ישירות למפקח עבודה איזורי, ולמשרד הבריאות למטרת בדיקת המקרה, ומניעת הישנותו. כמו כן, העובד יתייצב לבדיקה אצל רופא תעסוקתי, שייקבע האם המחלה נגרמה כתוצאה ישירה מהעבודה, אילו הגבלות תעסוקתיות יחולו על העובד, והיקפם. קביעות אלו יסייעו למבוטח גם לבסס בתביעתו את הוכחת הקשר הסיבתי הנדרש לעיל.
הכרה במבוטח שחלה במחלת מקצוע כנפגע עבודה
לאחר שהביטוח הלאומי יכיר במחלת המבוטח כמחלת מקצוע עקב פגיעה בעבודה, הוא עשוי להיות זכאי כנפגע בעבודה לזכויות ו/או קצבאות, כדלקמן:
- דמי פגיעה וכיסוי טיפולים רפואיים – ישולמו למבוטח בשיעור הקבוע בחוק בגין אובדן כושר עבודתו עקב הפגיעה בעבודה לרבות כיסוי הוצאות טיפולים רפואיים.
- קצבת/מענק נכות – מבוטח ששולמו לו דמי פגיעה, וועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו נכות, הוא עשוי להיות זכאי גם לקצבת נכות חודשית או מענק נכות חד פעמי (בהתאם לשיעור דרגת הנכות שנקבעה לו).
- קצבת תלויים – בני משפחה שתלויים כלכלית במבוטח, עשויים להיות זכאים לקצבה, ככל שהפגיעה בעבודה גרמה לפטירתו של המבוטח.
לאור מורכבות ההליכים לעיל, ועל מנת שמבוטח יצליח להוכיח את רכיבי תביעתו להכרה במחלת מקצוע עקב פגיעה בעבודה ולקבל את מלוא זכויותיו שבדין, כדאי להתייעץ ולקבל ייצוג מעורך דין מומחה בהליכים אלה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר