אם שמיעתכם נפגעה כתוצאה מתאונת עבודה או חשיפה ממושכת לרעש בעבודה, יש לכם אפשרות לקבל פיצויים ו/או קצבת נכות בגין הנכות והנזקים שנגרמו לכם, בסקירה הבאה נבחן את האפשרויות העומדות בפני מי ששמיעתו נפגעה עקב עבודתו ונמצא שהוא סובל מטינטון.
קודם כול – מה זה בכלל טינטון?
על מנת לענות על שאלה זו צריך להכיר את הסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, המדובר בסעיפים 84א(א) ו-84א(ב) אשר מגדירים באילו מקרים ייחשב ליקוי שמיעה כקשור לפגיעה בעבודה. בסעיפים אלה מפורטים התנאים על פי הם ייחשב אדם כסובל מליקוי שמיעה בלבד או כסובל מטינטון, שהוא למעשה רעש תמידי באוזניים.
לתשומת ליבכם, אם הטינטון התחיל בעקבות תנאי העבודה, קיים סיכוי שהטינטון יוכר כמחלת מקצוע. במקרה שמדובר ברעש חזק ופתאומי שהתרחש במהלך העבודה, הדבר עשוי להיחשב כתאונת עבודה, אך בשני המקרים, אפשר לפנות בתביעה לביטוח הלאומי.
בהתאם לחוק, יש לעמוד ברף מסוים על מנת להיות מוכר כסובל מליקוי שמיעה הקשור לפגיעה בעבודה, וקיים אף רף גבוה יותר על מנת להיות מוכר בגין טינטון הקשור לפגיעה בעבודה. מניסיוננו מומלץ להסתייע בעו"ד המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה מגובשת אשר נתמכת על ידי ראיות ומסמכים רפואיים מתאימים אשר יתמכו בקביעה שאכן מדובר בטינטון.
כיצד עובד התהליך מול ביטוח לאומי?
ראשית, מרגע שהתחלת לסבול מליקוי שמיעה או מרעש קבוע באוזניים יש להיבדק על ידי רופא אשר יאבחן כי אכן מדובר בטינטון.
במסגרת הפניה הראשונית לביטוח לאומי, אנו מעוניינים שביטוח לאומי יכיר בטינטון כקשור לפגיעה בעבודה או לתנאי העבודה, צריך להראות כי מתקיימים הוראות הסעיפים שציינו לעיל, כך למשל:
- צריך להראות שהייתה חשיפה באופן קבוע ומתמשך לרעש מזיק בעבודה, רעש שעולה על הרמה המותרת לפי החוק.
- צריך שתהיה ירידה בשמיעה של לפחות 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים.
- את התביעה להכרה בליקוי השמיעה צריך להגיש בתוך 12 חודשים מהיום שבו לראשונה הופיע רישום רפואי על הירידה בשמיעה או היום שבו הוועדה הרפואית קבעה שהירידה התחילה, המוקדם מבין השניים.
על מנת להוכיח כי הבעיה ממנה אתם סובלים הינה טינטון ולא "רק" ליקוי שמיעה, על התנאים שצויינו לעיל צריך להוסיף ולהראות כי:
- קיימת ירידה של לפחות 25 דציבל בתדרים של 3000 ו-4000 הרץ, בשתי האוזניים.
- אם עזבתם את עבודתכם בעקבות מצבכם הרפואי, חשוב שהתלונות בחומר הרפואי לגבי הטינטון יופיעו לפני שעזבתם את העבודה.
- הטינטון צריך להיות מטרד תפקודי אמיתי – דהיינו, שנדרש טיפול רפואי חוזר ונשנה, וכל הפניות האלה צריכות להיות מתועדות רפואית.
לאחרונה קיבל בית המשפט את ערעורו של מסגר בן 62 אשר פיתח טינטון בשתי אוזניו בעקבות חשיפתו לרעש בעבודתו. אותו מסגר הגיש תביעה לביטוח לאומי על מנת שיכיר בטינטון כפגיעה בעבודה אך ביטוח לאומי דחה אותו.
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו אשר בחן את המסמכים הרפואיים ואת העובד, וקבע כי חשיפתו הממושכת של העובד במהלך עשרות השנים לרעש בעבודה היא זאת שגרמה לטינטון ממנו הוא סובל.
[פס"ד מאוזכר ב"ל 2235-08-22]
אם ביטוח לאומי הכיר בטינטון, מה הלאה?
אם הגשתם תביעה לביטוח לאומי להכרה ותביעתכם אכן התקבלה, אתם תזומנו לבדיקה ע"י ועדה רפואית אשר תיקבע את דרגת נכותכם הזמנית או הקבועה, במקרה של המסגר, שם הוא נאלץ להגיש ערעור לבית הדין, לאחר שבית הדין הכיר בטינטון כפגיעה בעבודה, נקבע שעל ביטוח לאומי לזמן את המסגר לבדיקה בפני ועדה רפואית שתיקבע את דרגת הנכות ממנה הוא סובל.
האם קיימת אחריות על המעסיק?
אנחנו מכירים מקרים רבים בהם הוטלה אחריות על מעסיקים שונים שלא דאגו לנקיטת אמצעים להגנה על בריאותו של העובד, כאשר אילו היו ננקטים אותם האמצעים, הדבר היה מונע את התפתחותו של אותו טנטון אצל העובד, כך למשל אמצעים אלה יכולים להיות בדיקות רעש תכופות, הפחתת אותו רעש מזיק באמצעים טכניים והנדסיים וכיוצ"ב.
אם אתם מתמודדים עם טינטון ושוקלים להגיש תביעה, אנחנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו כדי שנבחן את פרטי המקרה ונבנה עבורכם את הדרך הטובה ביותר למימוש זכויותיכם.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר