לעיתים, מבוטח בביטוח לאומי, שכיר או עצמאי, לוקה במחלה מסוימת כתוצאה ישירה מתנאי עבודתו (מחלה המופיעה ברשימת המחלות המעודכנת בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)). במקרים אלה, מחלתו של המבוטח עשויה להיות מוכרת בביטוח לאומי כמחלת מקצוע לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, וכפגיעה בעבודה.
לעניין זה, המחוקק הכיר, ברשימה הנ"ל, בסוגים של עובדים ו/או סוגי עבודות, הכרוכים בחשיפה מתמשכת לגורמים מזיקים (כגון: רעש, קרינה מייננת, מחוללי מחלות, חומרים כימיים מסוכנים, ועוד), העלולים לגרום לתחלואה קשה וכרונית, כתוצאה ישירה מאותה חשיפה.
כיצד ניתן לקבל הכרה מביטוח לאומי במחלת מקצוע?
לצורך קבלת הכרה במחלה כמחלת מקצוע שנגרמה כתוצאה מעבודה, על המבוטח לפעול כדלקמן:
- יש לסור מיידית לבדיקה רפואית אצל רופא תעסוקתי ולקבוע האם הוא לקה במחלת מקצוע, המופיעה ברשימת המחלות המעודכנת הנ"ל. במידה וכן, הרופא יקבע אילו מגבלות תעסוקתיות יחולו עליו, והוא יהיה זכאי לקבל מביטוח לאומי טיפולים רפואיים שיקומיים, ללא עלות.
- יש לבסס ולהוכיח קשר סיבתי ישיר בין התפרצות מחלתו לבין תנאי עבודתו.
אילו טפסים יש למלא לצורך הכרה במחלת מקצוע?
לצורך מימוש זכאותו לטיפולים רפואיים שיקומיים בחינם וקבלת דמי פגיעה, המבוטח ימלא בצירוף חתימת המעסיק:
- טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (טופס ב.ל. 250).
- טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (טופס ב.ל. 211), בצירוף כל מסמך רפואי או אחר רלוונטי, המעיד כי הפגיעה נגרמה למבוטח כתוצאה ישירה מעבודתו, כגון: תעודה רפואית, סיכומי מחלה, סיכום אשפוז מביה"ח וכיוב'.
לאילו זכויות זכאי מבוטח שהוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה?
מבוטח שמחלתו הוכרה בביטוח לאומי כמחלת מקצוע ופגיעה בעבודה, עשוי להיות זכאי לזכויות, כדלקמן:
- תשלום דמי פגיעה, בגין אובדן כושר עבודה, וטיפולים רפואיים ללא עלות.
- במידה ושולמו למבוטח דמי הפגיעה, והוועדה הרפואית בביטוח הלאומי הכירה לו בדרגת נכות, הוא עשוי להיות זכאי גם לקצבת נכות חודשית או מענק נכות חד פעמי (בהתאם לשיעור דרגת הנכות).
- בני משפחת המבוטח עשויים להיות זכאים לתגמול תלויים, אם הפגיעה בעבודה הובילה לפטירת המבוטח.
- ככל שנקבע שיעור דרגת נכות מעל 10%, המבוטח עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי.
אופן חישוב דמי פגיעה
דמי פגיעה יחושבו, באופן הבא: שיעור דמי פגיעה שישולם הוא 75% משכרו היומי של המבוטח בגין כל יום היעדרות מהעבודה (למשך 91 יום לכל היותר) . השכר היומי (לאחר ניכוי התשלום לביטוח לאומי) מחושב לפי ממוצע השכר של המבוטח 3 חודשים טרם הפגיעה, חלקי 90 יום.
אופן חישוב תגמולי נכות
תגמולי הנכות יחושבו לפי 75% משכרו הממוצע של העובד בשלושת החודשים אשר קדמו לפגיעה במכפלת שיעור דרגת הנכות שנקבעה, באופן הבא:
- קצבת נכות חודשית – נכות קבועה בשיעור העולה על 20%, תזכה בקצבת נכות חודשית. קביעת דרגת נכות זמנית בשיעור העולה על 9% ומעלה, תזכה גם בקצבת נכות חודשית, אך רק עד תום תקופת הנכות.
- מענק נכות חד פעמי – נכות קבועה בשיעור שבין 9% לבין 19%, תזכה במענק חד פעמי המחושב לפי שיעור הקצבה החודשית כפול 43.
תביעת רשלנות נגד המעסיק בבית משפט
מעבר להגשת תביעה לביטוח לאומי, העובד רשאי לתבוע פיצויים נזיקיים ממעסיקו בגין רשלנותו בגרימת מחלת המקצוע, שלקה העובד כתוצאה מעבודתו. כאן, בניגוד לנדרש בביטוח לאומי, אין צורך להוכיח כי המחלה היא מחלת מקצוע לפי רשימת המחלות הנ"ל. בנוסף, המעסיק לא נושא באחריות נזיקית אלא בהתאם ובהיקף שייקבע בית המשפט.
אופן חישוב גובה הפיצוי בבית משפט
בית המשפט ייקבע את שיעור הפיצוי בהתבסס על ראשי נזק שונים, כגון:
- כאב וסבל של הנפגע המחושבים לפי גילו, שיעור הנכות, תקופת האשפוז, והפגיעה בתפקודו השוטף של הנפגע.
- הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, המחושבים בהתבסס שיעור השתכרותו של העובד טרם הפגיעה ולאחריה, שיעור הנכות, וסוג הפגיעה הגופנית (בהתחשב אופי עבודתו של הנפגע).
- הוצאות רפואיות (תמיכה, סיעוד וכו') והוצאות מיוחדות (רכישת עזרים רפואיים לדוג'), שנגרמו עקב מחלת המקצוע.
- הפסד תשלומים שונים: תשלומי פנסיה ותשלומים סוציאליים אחרים אשר נמנע מהעובד לקבל.
- החזר הוצאות משפט שהוציא הנפגע בגין ניהול תביעתו.
בהתאם לאמור לעיל, עובד שחלה במחלת מקצוע רשאי למצות את זכויותיו מול הביטוח הלאומי, ובמידת הצורך גם לתבוע פיצויים ממעסיקו בגין רשלנות שהובילה למחלתו. חישוב מרכיבי הפיצוי השונים המתקבלים עקב הפגיעה בעבודה, וכן ניהול ההליכים הנ"ל עצמם, הוא מורכב למדי ודורש ניסיון וידע מקצועי רב, ועל כן מומלץ לקבל בעניינים אלה ליווי וייצוג מתאים מעו"ד מומחה בתחום.