זכויות חולי פרקינסון בביטוח לאומי – נכות, שר"מ, ניידות ופטור ממס

מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית קשה ופרוגרסיבית, אך קצב ההתקדמות וההשפעה על החיים משתנים מאדם לאדם. ועדות המוסד לביטוח לאומי אינן מסתפקות רק בשם המחלה לצורך קביעת הנכות, אלא בוחנות את הביטוי שלה בפועל: רעד, האטה בתנועה, נוקשות, הפרעות בשיווי המשקל, נפילות, קושי בהליכה, בדיבור ובבליעה, וכן תסמינים שאינם מוטוריים כמו ירידה קוגניטיבית, דיכאון, הפרעות שינה ובעיות במערכת השתן.

לפיכך, המסמכים החשובים אינם רק מכתב אבחנה מהנוירולוג המטפל, אלא בין היתר גם תיעוד של התקדמות המחלה, תגובה לטיפול, והעזרה הנדרשת בבית.

נכות כללית ואובדן כושר העבודה

חולה פרקינסון בגיל העבודה עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית אם נקבעו לו 60% נכות רפואית, או 40% כאשר ליקוי אחד הוא בשיעור 25% לפחות, ואם כושר ההשתכרות שלו נפגע בשיעור של 50% לפחות. אחוזי הנכות הרפואית אינם מספיקים לבדם. הביטוח הלאומי בוחן גם אם המבוטח מסוגל לחזור לעבודתו, לעבוד בהיקף מצומצם או להשתלב בעבודה אחרת המתאימה להשכלתו ולמצבו. אצל אדם שעבודתו דורשת נהיגה, עמידה, עבדה באמצעות הידיים, קצב עבודה או מפגש עם לקוחות, גם האטה מוטורית ותנודות במהלך היום עשויות להיות משמעותיות מאוד.

קצבת שירותים מיוחדים

כאשר המחלה מתקדמת ונדרשת עזרה בפעולות היום יום, יש לבחון זכאות לשר"מ. הבדיקה מתמקדת בלבוש, אכילה, רחצה, ניידות בתוך הבית והיגיינה אישית, וכן בהכנת מזון, טיפול תרופתי, קניות וסידורים. אצל חולי פרקינסון חשוב להסביר לא רק אם הפעולה אפשרית, אלא כמה זמן היא נמשכת, האם היא בטוחה, האם יש נפילות או "קיפאון" בתנועה, ומה קורה בשעות שבהן השפעת התרופה נחלשת. מי שמצליח להתלבש לבד פעם אחת בבדיקה אינו בהכרח עצמאי לאורך כל היום.

מקרה שנדון לפני מספר שנים בבית המשפט נדון סביב סירוב המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת שרותים מיוחדים לחולה פרקינסון בטענה שבבדיקתו הצליח המבוטח להשלים פעולות באופן עצמאי. בית המשפט קבע כי בדיקת המוסד לביטוח לאומי הייתה חלקית ולא נבדקו כלל הפעולות שהיו צריכות להיבדק על ידי הועדה, ולכן הבדיקה התפקודית לא הייתה מלאה. המקרה ממחיש מדוע יש לפרט כל שלב בפעולה ולא להסתפק באמירה שהחולה "מוגבל".

ניידות – לא כל קושי בהליכה מזכה

גמלת ניידות אינה ניתנת אוטומטית בשל פרקינסון. הזכאות נקבעת לפי רשימה מוגדרת של ליקויים בגפיים התחתונות ובאמצעות ועדה רפואית של משרד הבריאות, שימו לב, לא ועדה של ביטוח לאומי. הרשימה כוללת, בין היתר, מצבים של אטקסיה או תנועות בלתי רצוניות ברגליים המלווים בהפרעה בהליכה. לכן צריך להראות שהפגיעה מתאימה לסעיף ברשימה, ולא להסתפק בתיאור כללי של חולשה או חוסר יציבות. לתשומת ליבכם כי קיימים גם כללים מיוחדים כאשר המבוטח מקבל במקביל שר"מ.

תעודת נכה ושיקום מקצועי

מי שמקבל קצבת נכות כללית, שר"מ או ניידות זכאי בדרך כלל לתעודת נכה, שעשויה להקנות הטבות שונות בהתאם לזכאות הרשומה בה. במקביל, חולה שנקבעו לו לפחות 20% נכות רפואית ואינו מסוגל לחזור למקצועו עשוי להתאים לשיקום מקצועי. השיקום יכול לכלול אבחון תעסוקתי, לימודים, הכשרה, ציוד לימודי וסיוע בהשמה. האפשרות הזו רלוונטית במיוחד בשלבים שבהם האדם עדיין מסוגל לעבוד, אך אינו יכול להמשיך במקצוע פיזי או תובעני.

פטור ממס הכנסה

במקרים שבהם נצברו ליקויים רפואיים משמעותיים, ניתן לבדוק גם זכאות לפטור ממס הכנסה, הפטור מיועד למי שנקבעו לו לפחות 90% נכות רפואית, לצמיתות או לתקופה זמנית של 185 ימים לפחות (בהתאם לכללי החישוב). פרקינסון לבדו לא תמיד מגיע לסף, אך לעיתים קיימים ליקויים נוספים, כגון פגיעה אורתופדית, מחלת לב, הפרעה נפשית או ירידה קוגניטיבית, שמובאים בחשבון בחישוב המשוקלל.

כשהמחלה מחמירה

לצערנו, פרקינסון היא מחלה דינמית, ולכן החלטה שניתנה בתחילת הדרך על ידי המסד לביטוח לאומי אינה בהכרח משקפת את המצב כעבור זמן. כאשר חלה החמרה מתועדת אפשר לבחון להגיש תביעה להחמרת מצב ולבדיקה מחדש של אחוזי הנכות או דרגת אי הכושר, וכן תביעה להגדלת שר"מ. חשוב לצרף מסמכי מעקב עדכניים, תיעוד של נפילות, שינוי בתרופות, שימוש באביזרי עזר ותיאור של פעולות שבעבר בוצעו באופן עצמאי וכיום מחייבות עזרה.

לסיכום

זכויותיו של חולה פרקינסון משתנות עם התקדמות המחלה ועם השפעתה על העבודה, הניידות והעצמאות בבית. כשאנחנו נדרשים לנושא הזה ב"מה שמגיע", אנחנו מקפידים ליצור קורלציה בין המסמכים הרפואיים לבין החיים עצמם: שעות התפקוד הטובות והרעות, נפילות, קושי בפעולות בסיסיות, ירידה בכושר העבודה והצורך בעזרה. הצגה מדויקת של התמנה התפקודית, ולא רק של האבחנה, היא שמאפשרת לבחון במקביל את כל הזכויות ולא לפספס כספים והטבות המגיעות לכם.