זכויות חולי אלצהיימר ודמנציה – סיעוד, עובד זר, תעודת נכה והטבות

אבחנה של אלצהיימר או דמנציה משנה את חיי החולה, אבל גם את חיי בני משפחתו המתחילים לנהל את האופרציה מאחורי הקלעים בין היתר ניהול שגרת היום יום של בן המשפחה החולה, תרופות, תורים, כספים, בטיחות והשגחה. הטעות הנפוצה היא להמתין עד שהחולה כבר אינו מסוגל להישאר לבד, אך השלב הנכון ביותר להתחיל במימוש הזכויות הוא דווקא כאשר מופיעים בלבול, שוטטות, שכחת תרופות, קושי בהתמצאות או תלות גוברת.

דעו לכם כי מי שהגיע לגיל פרישה עשוי להיות זכאי לגמלת סיעוד אם הוא גר בבית וזקוק לעזרה בפעולות היום יום או להשגחה ופיקוח צמוד. מי שטרם הגיע לגיל פרישה צריך לבדוק מסלולים אחרים, ובהם נכות כללית ושירותים מיוחדים.

שלב ראשון – אוספים מסמכים שמספרים את המצב האמיתי

לתביעה לביטוח לאומי כדאי לצרף סיכום מרופא גריאטרי או נוירולוג, הערכה קוגניטיבית, דוחות ניפוק תרופות, סיכומי אשפוז ותיעוד עדכני מרופא המשפחה. לצד החומר הרפואי חשוב להכין תיאור תפקודי קצר, האם בן המשפחה יוצא מהבית ואינו מוצא את הדרך, משאיר גז פתוח, שוכח לאכול, מסרב להתרחץ, נוטל תרופות פעמיים או מתעורר בלילה ונדרש להרגעה. ביטוח לאומי מאפשר לצרף לתביעה תמצית תיק רפואי, אבחנות, טיפולים ותרופות, או סיכום אשפוז עדכני.

שלב שני – מגישים תביעה לגמלת סיעוד

הזכאות תלויה בגיל, תושבות, הכנסות, מגורים בבית או במסגרת מתאימה, ובמידת התלות או הצורך בהשגחה. גמלת הסיעוד מחולקת לשש רמות, וניתן לקבל במסגרתה טיפול אישי בבית, מרכז יום, מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה, שירותי כביסה, קהילה תומכת או אף חלק מהגמלה בכסף. מבחן ההכנסות עשוי להוביל לגמלה מלאה, למחצית הגמלה או לדחיית הזכאות, ולכן יש לצרף נתוני הכנסה של החולה ושל בן או בת הזוג.

שלב שלישי – מתכוננים נכון למבחן התלות

בדמנציה, השאלה החשובה אינה רק אם האדם מסוגל לקום, להתלבש או לאכול בזמן הבדיקה. צריך להסביר אם הוא מבין מה עליו לעשות, יוזם את הפעולה, משלים אותה בבטחה ויכול להישאר ללא פיקוח. אדם עשוי ללכת בעצמו, אך לצאת לרחוב ולהיאבד; לאכול לבדו, אך לשכוח שאכל; או להתלבש, אך לבחור בגדים שאינם מתאימים למזג האוויר. לכן יש להציג את הצורך בהשגחה בדיוק כמו את הקושי הפיזי. הערכת התלות יכולה להתבסס על המסמכים שנשלחו, ולכן התיעוד צריך להיות מפורט ולא להסתפק במילים "דמנציה" או "ירידה בזיכרון".

טעות שחוזרת אצל משפחות

במקרים שמגיעים אלינו ל"מה שמגיע" לייעוץ, בני המשפחה מספרים לעיתים שההורה "עדיין עצמאי", משום שהוא הולך, אוכל ומתלבש לבדו. רק בהמשך מתברר שהוא אינו יודע איזה יום היום, יוצא מהבית ללא יעד או משאיר מכשירי חשמל פועלים. כשאנחנו נדרשים לפניות רגישות אלה, אנחנו מקפידים להפריד בין יכולת פיזית לבצע פעולה לבין היכולת לבצע אותה באופן בטוח, רציף ועצמאי. זהו הבדל שעשוי להשפיע באופן ממשי על רמת הזכאות.

שלב רביעי – בודקים אפשרות לעובד זר

כאשר נדרשת השגחה רוב שעות היממה, שעות טיפול חלקיות אינן תמיד מספיקות. במקרה כזה ניתן להגיש לרשות האוכלוסין בקשה נפרדת להיתר להעסקת עובד זר בסיעוד. לאחר קבלת היתר יש להסדיר את השמת העובד ואת תנאי העסקתו. מי שמעסיק מטפל צמוד יכול, בתנאים שנקבעו, לקבל את גמלת הסיעוד בכסף, ובלבד שהמטפל מועסק לפחות 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, אינו בן משפחה ומועסק לפי חוזה.

שלב חמישי – מפעילים את התעודה וההטבות

לאחר אישור הגמלה שולח ביטוח לאומי תעודה למקבל סיעוד, ואפשר להוריד אותה גם באופן דיגיטלי. ברמות 1 עד 3 התעודה מקנה פטור מתשלום עבור מלווה במקומות ציבוריים מתאימים, וברמות 4 עד 6 גם פטור מהמתנה בתור. בנוסף, מקבלי גמלת סיעוד עשויים להיות זכאים להנחה בארנונה בשיעור של עד 70%, אך ההנחה אינה תמיד אוטומטית ותלויה בכללי הרשות המקומית. לכן יש לפנות למחלקת הארנונה עם אישור הזכאות ולבדוק גם הנחות מקומיות נוספות.

לסיכום

בד"כ פניות בתחום בן משפחה אשר חלה בדמנציה או אלצהיימר מגיעות מבני המשפחה המודאגים, ילדים, אחי, בני הזוג, אנחנו מסבירים ומייעצים לבני המשפחה לפעול לפי סדר הפעולות הבאות: לאסוף תיעוד, להגיש תביעה, להתכונן למבחן התלות, לבחון העסקת עובד זר צמוד ולמצות את ההטבות המגיעות לאחר האישור התביעה. בדמנציה לא נכון להציג רק את מה שהחולה מצליח לעשות ברגע מסוים, אלא את התמונה המלאה לאורך היממה. אם חלה החמרה, אפשר לבקש בדיקה מחדש, ואין סיבה להישאר עם רמת סיעוד שאינה משקפת עוד את הצורך האמיתי.