העסקת עובד זר בסיעוד – מי זכאי, איך מגישים, ומה הקשר לגמלת סיעוד

במשרדנו אנו פוגשים מדי יום משפחות הנמצאות בצומת דרכים קריטית. הרגע שבו למשל הילדים מבינים שההורה כבר אינו יכול לנהל את חייו לבדו בבטחה, זהו הוא רגע טעון רגשית, והוא גם הרגע בו מתחילה "רכבת הרים" בירוקרטית מול רשויות המדינה. המידע במאמר הבא נכון הן לגבי העסקת עובד זה לקשיש והן עבור העסקת עובד זר סיעודי לאדם צעיר שהפך לצערנו לסיעודי.

אחת השאלות הראשונות שעולות היא האם ואיך ניתן להביא עובד זר שיגור בבית ההורה. כעורכי דין העוסקים בתחום, חשוב לנו להבהיר: העסקת עובד זר היא "אירוע משפטי" לכל דבר ועניין, הכולל חובות מעסיק, רגולציה קפדנית של רשות האוכלוסין והצטלבות עם זכויות המוסד לביטוח לאומי.

מי בכלל זכאי להיתר העסקה?

הזכאות להעסקת עובד זר אינה ניתנת אוטומטית לכל קשיש. התנאי הבסיסי הוא עמידה במבחן התלות (ADL) של המוסד לביטוח לאומי. כדי לקבל היתר מרשות האוכלוסין וההגירה, על המטופל לצבור מספר מינימלי של נקודות תלות.

ככלל, מי שזכאי לגמלת סיעוד ברמה 3 ומעלה (לפי שיטת הרמות החדשה של הביטוח הלאומי) או מי שצבר 4.5 נקודות ומעלה במבחן התלות הישן, יהיה זכאי בדרך כלל להיתר. עבור מי שעבר את גיל 90, המדינה מגלה גמישות רבה יותר, וניתן לקבל היתר גם עם ניקוד נמוך יותר (2.5 נקודות). חשוב להבין – המבחן בודק את היכולת לבצע פעולות יומיומיות: לקום ולשבת, להתלבש, להתרחץ, לאכול ולשלוט על סוגרים, וכן את הצורך בהשגחה למניעת סכנה למטופל או לסביבתו.

הקשר הישיר בין גמלת הסיעוד למימון העובד

טעות נפוצה של משפחות היא המחשבה שהיתר ההעסקה והגמלה הכספית הם אותו דבר. בפועל, מדובר בשני מסלולים מקבילים שחייבים לסנכרן ביניהם. היתר ההעסקה ניתן על ידי רשות האוכלוסין, בעוד הכסף למימון העובד מגיע מהביטוח הלאומי. ברגע שיש עובד זר בבית, המבוטח יכול לבקש להמיר את שעות הסיעוד להן הוא זכאי לכסף מזומן. במקרה של עובד זר, הבחירה בגמלה בכסף היא לרוב הצעד הכלכלי הנכון, שכן היא מאפשרת למשפחה לשלם את משכורת העובד ישירות. עם זאת, יש לזכור שגמלת הסיעוד המקסימלית לרוב אינה מכסה את מלוא עלות העסקת העובד הזר, והמשפחה תצטרך להשלים את ההפרש מכיסה.

התחנה הראשונה: הגשת הבקשה להיתר

התהליך מתחיל בהגשת בקשה מקוונת ליחידת הסמך של רשות האוכלוסין וההגירה. לבקשה יש לצרף ויתור על סודיות רפואית ואת תוצאות מבחן התלות של הביטוח הלאומי. כשאנחנו ב"מה שמגיע" נדרשים לנושא הזה, אנחנו מקפידים על בדיקה יסודית של נתוני מבחן התלות עוד לפני הלחיצה על כפתור ה'שלח', שכן טעות בתיאור המצב התפקודי עלולה להוביל לדחייה שתעכב את הגעת העזרה בחודשים ארוכים. אם המבוטח אינו מקבל גמלת סיעוד (למשל, בגלל הכנסות גבוהות), הוא עדיין יכול להגיש בקשה להיתר העסקת עובד זר, אך עליו לעבור מבחן תלות באופן פרטי דרך רופא או אחות המוסמכים לכך על ידי הרשות. לאחר קבלת ההיתר העקרוני, השלב הבא הוא רישום המטופל באחת מלשכות הפרטיות (תאגידי כוח אדם) המורשות. ללא רישום בתאגיד, ההעסקה אינה חוקית, והמשפחה חשופה לקנסות כבדים.

זכויות סוציאליות: העובד הוא לא "שקוף"

כאן אנו נכנסים לזירה המשפטית הטהורה שבה משפחות רבות נופלות. עובד זר בסיעוד הוא עובד לכל דבר ועניין על פי חוקי העבודה בישראל. זה אומר שחובה להפריש עבורו פנסיה ופיצויים (לקופה ייעודית או בנאמנות), לשלם דמי הבראה, חופשה שנתית, דמי חגים וימי מחלה. בנוסף, חובה לערוך עבורו ביטוח רפואי פרטי מקיף ולדאוג לו למגורים הולמים בבית המטופל. אנו ב"מה שמגיע" מדגישים בפני לקוחותינו: אי-תשלום של אחד הרכיבים הללו, אפילו בטעות, עלול להוביל לתביעה בבית הדין לעבודה שנים לאחר מכן. העובדה שהעובד הסכים לכאורה "לוותר" על זכויותיו אינה תופסת בבית המשפט – זכויות אלו הן קוגנטיות, כלומר לא ניתן להתנות עליהן.

מגבלות גאוגרפיות ו"הוועדה ההומניטרית"

מדינת ישראל מחולקת לאזורי העסקה כדי למנוע מצב שבו כל העובדים הזרים מתרכזים למשל במרכז הארץ. עובד שרשום באזור הדרום אינו יכול לעבור לעבוד בתל אביב ללא אישור מיוחד. נקודה נוספת שחשוב להכיר היא "הוועדה ההומניטרית". במקרים שבהם המטופל אינו עומד בקריטריונים היבשים (למשל, חסרה לו חצי נקודה במבחן התלות), אך קיימות נסיבות אישיות קשות ביותר, ניתן לפנות לוועדה זו. מדובר בהליך מורכב הדורש הוכחות משכנעות לכך שאי-העסקת עובד זר תהווה סכנה ממשית לחיי המטופל.

מה על המשפחה לדעת לפני שמתחילים?

לפני שאתם מכניסים אדם זר לחיים האישיים של יקיריכם, דעו לכם שמהרגע שבו המטפל חוצה את מפתן הדלת, הבית הופך ליחידה עסקית לכל דבר, ואתם הופכים למנהלי משאבי אנוש.

הטעויות הנפוצות ביותר שאנו רואים ב"מה שמגיע" נובעות מחוסר הכרה של המבוך הרגולטורי ודיני העבודה בישראל, חוסר ידיעה שעלול לעלות לכם בעתיד במאות אלפי שקלים בתביעות בבתי דין לעבודה.

אל תצאו לדרך הזו לבד. כדי לוודא שאתם ממקסמים את גמלת הסיעוד מול הביטוח הלאומי, פועלים נכון מול רשות האוכלוסין ומגנים על עצמכם חוזית, אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ מקצועי. ליווי משפטי נכון בתחילת הדרך הוא הדרך היחידה להבטיח לכם שקט נפשי אמיתי, כך שתוכלו להתרכז בדבר החשוב באמת – הטיפול והדאגה ליקירכם.