פנייה לייעוץ אישי




    אוטיזם מעל גיל 18 – אילו זכויות מגיעות בביטוח לאומי ובגופים נוספים

    עד גיל 18 ו-3 חודשים, ילד שאובחן על הספקטרום האוטיסטי יכול להיות זכאי לקצבת ילד נכה, ובמקרים רבים הזכאות נקבעת מראש עד הגיל הזה. מרגע שמתקרבים לגיל 18, המערכת מפסיקה להסתכל על ההורה ועל העומס המשפחתי כמרכז התמונה, ומתחילה לבחון את הבוגר עצמו, כיחיד, בודקים בין היתר את כושר השתכרות, צורך בעזרת הזולת, צורך בהשגחה, ושאלת המסגרת המתאימה להמשך החיים בקהילה או בדיור ייעודי.

    זהו שלב משמעותי וחשוב מאוד, ואם לא נערכים אליו בזמן, עלולים להיווצר פערים מיותרים בזכויות.

    אוטיזם מעל גיל 18 - אילו זכויות מגיעות בביטוח לאומי ובגופים נוספים

    תוכן עניינים

    מה משתנה בגיל 18 בפועל

    הדבר הראשון שצריך להבין הוא שאין זהות בין זכויות של ילד נכה לבין זכויותיו של בגיר על הרצף. קצבת ילד נכה בגין אוטיזם אינה ממשיכה באותה מתכונת לנצח, ובגיל הבגרות נפתחים מסלולים אחרים, בעיקר נכות כללית ושירותים מיוחדים.

    נכות כללית מיועדת לתושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה, כאשר נבדקים הכנסות מעבודה, נכות רפואית ודרגת אי כושר. שירותים מיוחדים מיועדים לבגירים מגיל 18 ועד גיל פרישה הזקוקים לעזרה רבה בפעולות היום יום או להשגחה מתמדת.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      נכות כללית – הזכות המרכזית בגיל הבגרות

      בפועל, זהו בדרך כלל המסלול הראשון שיש לבדוק. כדי להיות זכאי לקצבת נכות כללית צריך לעמוד בכמה תנאים עיקריים כך למשל נדרשת נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% כאשר יש כמה ליקויים ואחד מהם בשיעור של 25% לפחות. מעבר לזה, יש להראות שכושר ההשתכרות אבד או הצטמצם ב-50% ומעלה. לכן לא די באבחון אוטיזם בלבד – צריך להציג גם את ההשלכה התפקודית והתעסוקתית שלו.

      שירותים מיוחדים – לא לכל אחד, אבל קריטי למי שצריך

      לא פעם מגיעים אלינו מבוטחים אשר מניחים שכל בוגר על הרצף זכאי אוטומטית לשירותים מיוחדים. זה לא נכון. שר"מ מיועדת רק למי שזקוק לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום יום, כמו לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית והיגיינה אישית, או למי שזקוק להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמו או לאחרים. לכן יש בוגרים על הרצף שהמסלול הזה יהיה רלוונטי מאוד עבורם, ויש אחרים שלא יעמדו בתנאיו.

      שיקום מקצועי – לא לחכות עד שהדלת תיסגר

      שיקום מקצועי היא אחת הזכויות החשובות ביותר לבוגרים על הרצף, דווקא משום שהוא אינו בנוי רק על קצבה אלא על עתיד תעסוקתי. לפי ביטוח לאומי, מי שנקבעו לו לפחות 20% נכות ועומד בתנאים הנוספים, עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי. השירות כולל בין היתר אבחון תעסוקתי, בניית תוכנית שיקום, לימודים אקדמיים או מקצועיים, מימון אביזרי לימוד ולעיתים גם סיוע בהשתלבות בעבודה. בהרבה מקרים, זהו מסלול שיכול לשנות חיים, אבל רק אם בודקים אותו בזמן ולא מסתפקים בקצבה בלבד.

      "שיקום מקצועי היא אחת הזכויות החשובות ביותר לבוגרים על הרצף, דווקא משום שהוא אינו בנוי רק על קצבה" - מה שמגיע

      דיור, ליווי בקהילה ומסגרות המשך

      בגיל הבגרות צריך להתחיל לבחון גם את שאלת הדיור והחיים בקהילה. תחום זה נמצא באחריות מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה, שמפעיל שירותים בקהילה ובדיור חוץ ביתי לאנשים עם אוטיזם. משרד הרווחה מפרסם מסגרות של דיור בקהילה, מעטפת תמיכה למגורים עצמאיים ואוטונומיים, לצד מסגרות חוץ ביתיות ומענים נוספים.

      תעודת נכה, פטור מתור והטבות נלוות

      מי שנמצא על הספקטרום האוטיסטי עשוי להיות זכאי גם לתעודת נכה. לפי ביטוח לאומי, בוגרים על הרצף שנקבעה להם 40% נכות רפואית לפחות עשויים להיות זכאים לפטור מהמתנה בתור, ומ-50% רפואית גם לפטור מתשלום עבור מלווה. בנוסף, תעודת הנכה עשויה להקנות הטבות נוספות בהתאם לזכאות האישית, וניתן להפיק גם תעודה דיגיטלית. זהו פרט קטן לכאורה שאנו מטפלים בו במשרדנו, אבל בחיים עצמם הוא משנה מאוד את היכולת להתנהל מול קופות, מוסדות, שירותים ציבוריים ומקומות בילוי.

      הטעויות שגורמות לדחיית התביעה

      פנתה אלינו אמא של נער בן 17 שהניחה שהאבחון וההכרה של הקטין ממשיכה אוטומטית ברגע הגיעו לגיל 18, אך כמובן שהדבר אינו נכון. הטעות השנייה היא להגיש מסמכים רפואיים בלי פירוט ותיאור ההשלכה התפקודית. הטעות השלישית היא להזניח את מסלול שר"מ למרות שיש צורך בהשגחה או תלות ממשית והטעות הרביעית, אולי השכיחה מכולן, היא להמתין לסיום קצבת ילד נכה ורק אז להתחיל לבדוק מה עושים. בתיקים האלה, הכנת המסמכים הרפואיים מראש באופן מסודר וכרונולוגי הוא הבסיס לקבלת הכרה ונכות מקסימלית.

      סיכום

      ככל שמבינים בשלב מוקדם יותר אילו זכויות משתנות לקטין הסובל מאוטיזם עם הגיעו לגיל 18, אילו מסמכים צריך להגיש ואיפה עלולות להיות נקודות התורפה, כך גדל הסיכוי למצות את מלוא הזכויות בלי ליפול בין הכיסאות. מניסיוננו, אחת הסיטואציות החוזרות היא של משפחה שמנהלת היטב את הזכויות בתקופת הילדות, אבל אובדת עצות בדיוק במעבר לבגרות. ראינו לא פעם צעיר על הרצף שסיים מסגרת חינוכית, קצבת ילד נכה עמדה להסתיים, והמשפחה הייתה בטוחה שהכול ימשיך אוטומטית. רק כשהחלו לאסוף מחדש מסמכים עדכניים, לתאר באופן מסודר את רמת ההשגחה, את הקושי להשתלב בעבודה ואת הצורך בליווי, התיק קיבל עלה על המסלול הנכון. הלקח מהמצבים האלה פשוט – בתיקים של אוטיזם מעל גיל 18, מי שמגיע מוכן עם תמונה תפקודית מלאה, חוסך לעצמו חודשים של עיכוב ולעיתים גם דחייה של התביעה.

      * יש לכם הצעות לעדכון/תיקון התוכן? אנא כתבו לנו כאן

      *המופיע באתר מה שמגיע אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין בו המלצה או חוות דעת. העושה שימוש בתוכן או המסתמך עליו, עושה זאת באחריותו.

      נושאים באתר
      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041969 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף
        הצעה לשינוי/תיקון תוכן באתר

        מצאתם טעות, שגיאה, אי דיוקים בתוכן?

        חסר לכם מידע נוסף שנכון לדעתכם להוסיף?

          קבלו מראש את תודתנו והערכתנו הכנה!